תנ"ך על הפרק - במדבר יג - בכור שור

תנ"ך על הפרק

במדבר יג

130 / 929
היום

הפרק

שליחת המרגלים, חזרתם ודבריהם

וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃שְׁלַח־לְךָ֣ אֲנָשִׁ֗ים וְיָתֻ֙רוּ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֣ישׁ אֶחָד֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜ד לְמַטֵּ֤ה אֲבֹתָיו֙ תִּשְׁלָ֔חוּ כֹּ֖ל נָשִׂ֥יא בָהֶֽם׃וַיִּשְׁלַ֨ח אֹתָ֥ם מֹשֶׁ֛ה מִמִּדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן עַל־פִּ֣י יְהוָ֑ה כֻּלָּ֣ם אֲנָשִׁ֔ים רָאשֵׁ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל הֵֽמָּה׃וְאֵ֖לֶּה שְׁמוֹתָ֑ם לְמַטֵּ֣ה רְאוּבֵ֔ן שַׁמּ֖וּעַ בֶּן־זַכּֽוּר׃לְמַטֵּ֣ה שִׁמְע֔וֹן שָׁפָ֖ט בֶּן־חוֹרִֽי׃לְמַטֵּ֣ה יְהוּדָ֔ה כָּלֵ֖ב בֶּן־יְפֻנֶּֽה׃לְמַטֵּ֣ה יִשָּׂשכָ֔ר יִגְאָ֖ל בֶּן־יוֹסֵֽף׃לְמַטֵּ֥ה אֶפְרָ֖יִם הוֹשֵׁ֥עַ בִּן־נֽוּן׃לְמַטֵּ֣ה בִנְיָמִ֔ן פַּלְטִ֖י בֶּן־רָפֽוּא׃לְמַטֵּ֣ה זְבוּלֻ֔ן גַּדִּיאֵ֖ל בֶּן־סוֹדִֽי׃לְמַטֵּ֥ה יוֹסֵ֖ף לְמַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֑ה גַּדִּ֖י בֶּן־סוּסִֽי׃לְמַטֵּ֣ה דָ֔ן עַמִּיאֵ֖ל בֶּן־גְּמַלִּֽי׃לְמַטֵּ֣ה אָשֵׁ֔ר סְת֖וּר בֶּן־מִיכָאֵֽל׃לְמַטֵּ֣ה נַפְתָּלִ֔י נַחְבִּ֖י בֶּן־וָפְסִֽי׃לְמַטֵּ֣ה גָ֔ד גְּאוּאֵ֖ל בֶּן־מָכִֽי׃אֵ֚לֶּה שְׁמ֣וֹת הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח מֹשֶׁ֖ה לָת֣וּר אֶת־הָאָ֑רֶץ וַיִּקְרָ֥א מֹשֶׁ֛ה לְהוֹשֵׁ֥עַ בִּן־נ֖וּן יְהוֹשֻֽׁעַ׃וַיִּשְׁלַ֤ח אֹתָם֙ מֹשֶׁ֔ה לָת֖וּר אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם עֲל֥וּ זֶה֙ בַּנֶּ֔גֶב וַעֲלִיתֶ֖ם אֶת־הָהָֽר׃וּרְאִיתֶ֥ם אֶת־הָאָ֖רֶץ מַה־הִ֑וא וְאֶת־הָעָם֙ הַיֹּשֵׁ֣ב עָלֶ֔יהָ הֶחָזָ֥ק הוּא֙ הֲרָפֶ֔ה הַמְעַ֥ט ה֖וּא אִם־רָֽב׃וּמָ֣ה הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר־הוּא֙ יֹשֵׁ֣ב בָּ֔הּ הֲטוֹבָ֥ה הִ֖וא אִם־רָעָ֑ה וּמָ֣ה הֶֽעָרִ֗ים אֲשֶׁר־הוּא֙ יוֹשֵׁ֣ב בָּהֵ֔נָּה הַבְּמַֽחֲנִ֖ים אִ֥ם בְּמִבְצָרִֽים׃וּמָ֣ה הָ֠אָרֶץ הַשְּׁמֵנָ֨ה הִ֜וא אִם־רָזָ֗ה הֲיֵֽשׁ־בָּ֥הּ עֵץ֙ אִם־אַ֔יִן וְהִ֨תְחַזַּקְתֶּ֔ם וּלְקַחְתֶּ֖ם מִפְּרִ֣י הָאָ֑רֶץ וְהַ֨יָּמִ֔ים יְמֵ֖י בִּכּוּרֵ֥י עֲנָבִֽים׃וַֽיַּעֲל֖וּ וַיָּתֻ֣רוּ אֶת־הָאָ֑רֶץ מִמִּדְבַּר־צִ֥ן עַד־רְחֹ֖ב לְבֹ֥א חֲמָֽת׃וַיַּעֲל֣וּ בַנֶּגֶב֮ וַיָּבֹ֣א עַד־חֶבְרוֹן֒ וְשָׁ֤ם אֲחִימַן֙ שֵׁשַׁ֣י וְתַלְמַ֔י יְלִידֵ֖י הָעֲנָ֑ק וְחֶבְר֗וֹן שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ נִבְנְתָ֔ה לִפְנֵ֖י צֹ֥עַן מִצְרָֽיִם׃וַיָּבֹ֜אוּ עַד־נַ֣חַל אֶשְׁכֹּ֗ל וַיִּכְרְת֨וּ מִשָּׁ֤ם זְמוֹרָה֙ וְאֶשְׁכּ֤וֹל עֲנָבִים֙ אֶחָ֔ד וַיִּשָּׂאֻ֥הוּ בַמּ֖וֹט בִּשְׁנָ֑יִם וּמִן־הָרִמֹּנִ֖ים וּמִן־הַתְּאֵנִֽים׃לַמָּק֣וֹם הַה֔וּא קָרָ֖א נַ֣חַל אֶשְׁכּ֑וֹל עַ֚ל אֹד֣וֹת הָֽאֶשְׁכּ֔וֹל אֲשֶׁר־כָּרְת֥וּ מִשָּׁ֖ם בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃וַיָּשֻׁ֖בוּ מִתּ֣וּר הָאָ֑רֶץ מִקֵּ֖ץ אַרְבָּעִ֥ים יֽוֹם׃וַיֵּלְכ֡וּ וַיָּבֹאוּ֩ אֶל־מֹשֶׁ֨ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֜ן וְאֶל־כָּל־עֲדַ֧ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־מִדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן קָדֵ֑שָׁה וַיָּשִׁ֨יבוּ אוֹתָ֤ם דָּבָר֙ וְאֶת־כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַיַּרְא֖וּם אֶת־פְּרִ֥י הָאָֽרֶץ׃וַיְסַפְּרוּ־לוֹ֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ בָּ֕אנוּ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר שְׁלַחְתָּ֑נוּ וְ֠גַם זָבַ֨ת חָלָ֥ב וּדְבַ֛שׁ הִ֖וא וְזֶה־פִּרְיָֽהּ׃אֶ֚פֶס כִּֽי־עַ֣ז הָעָ֔ם הַיֹּשֵׁ֖ב בָּאָ֑רֶץ וְהֶֽעָרִ֗ים בְּצֻר֤וֹת גְּדֹלֹת֙ מְאֹ֔ד וְגַם־יְלִדֵ֥י הָֽעֲנָ֖ק רָאִ֥ינוּ שָֽׁם׃עֲמָלֵ֥ק יוֹשֵׁ֖ב בְּאֶ֣רֶץ הַנֶּ֑גֶב וְ֠הַֽחִתִּי וְהַיְבוּסִ֤י וְהָֽאֱמֹרִי֙ יוֹשֵׁ֣ב בָּהָ֔ר וְהַֽכְּנַעֲנִי֙ יֹשֵׁ֣ב עַל־הַיָּ֔ם וְעַ֖ל יַ֥ד הַיַּרְדֵּֽן׃וַיַּ֧הַס כָּלֵ֛ב אֶת־הָעָ֖ם אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֗אמֶר עָלֹ֤ה נַעֲלֶה֙ וְיָרַ֣שְׁנוּ אֹתָ֔הּ כִּֽי־יָכ֥וֹל נוּכַ֖ל לָֽהּ׃וְהָ֨אֲנָשִׁ֜ים אֲשֶׁר־עָל֤וּ עִמּוֹ֙ אָֽמְר֔וּ לֹ֥א נוּכַ֖ל לַעֲל֣וֹת אֶל־הָעָ֑ם כִּֽי־חָזָ֥ק ה֖וּא מִמֶּֽנּוּ׃וַיּוֹצִ֜יאוּ דִּבַּ֤ת הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר תָּר֣וּ אֹתָ֔הּ אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הָאָ֡רֶץ אֲשֶׁר֩ עָבַ֨רְנוּ בָ֜הּ לָת֣וּר אֹתָ֗הּ אֶ֣רֶץ אֹכֶ֤לֶת יוֹשְׁבֶ֙יהָ֙ הִ֔וא וְכָל־הָעָ֛ם אֲשֶׁר־רָאִ֥ינוּ בְתוֹכָ֖הּ אַנְשֵׁ֥י מִדּֽוֹת׃וְשָׁ֣ם רָאִ֗ינוּ אֶת־הַנְּפִילִ֛ים בְּנֵ֥י עֲנָ֖ק מִן־הַנְּפִלִ֑ים וַנְּהִ֤י בְעֵינֵ֙ינוּ֙ כַּֽחֲגָבִ֔ים וְכֵ֥ן הָיִ֖ינוּ בְּעֵינֵיהֶֽם׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
שלח לך אנשים. מאחר ששאלום ישראל כדכתיב במשנה תורה ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלח' אנשים לפנינו וגם בעיניך ישר כדכתי' ויטב בעיני הדבר: שלח לך. לדעתך דאי מיני דידי לא היו שולחים כי היה להם לסמוך עלי ועתה תראו מה תהא עצתכם מועלת: אשר אני נותן לבני ישראל. ומושיט להם אלא הם ממאנים ליקח עד שישלחו: איש אחד למט' אבותיו. שכל מטה יהא נשמע מטהו: כל נשיא בהם. כל אותו שתשלח יהא נשיא בהם שיהא חשוב בעיניהם שלא יאמרו אלו שלחנו אנשים חשובים לא היה לבם נמס לא היו מוציאים דיבה: ראשי בני ישראל המה. כגון שרי אלפים שאינם ראשי המטות ממש שנבחרו למניין במדבר סיני: ויקרא משה להושע בן נון יהושע. לא עתה לפי הפשט אלא מתחילה כשנעשה משרתו ומצא חן בעיניו כמו שעשה הק' לאברהם ולשרה וליעקב ששינה שמם לעילויא אבל יצחק מתחילה נקרא על פיו של הק' וכן פרעה להבדיל ליוסף צפנת פענח ונבוכד נצר לדניאל חנניא מישאל ועזריה וצדקיה שהיה שמו מתניה ולנחמיה בך חכליה התרשתא לפי שהיה משקהו ולפי שלא תתמה שכאן קורא אותו הושע ובכל התורה יהושע אומ' לך כאן כי שמו הושע אלא שמשה שינהו לעילויא וקרא שמו יהושע: עלו זה בנגב. סמך לדרומה של ארץ ישראל היה אומ' להם עלו בזה הנגב שהוא סמוך: ועליתם את ההר. וכיון שתודיעינו איך נכבוש את ההר לא תצטרכו לרגל את העמק שכל שכן הוא שנוכל להם: את הארץ מה היא. כדמפר' לקמיה: ואת העם היושב עליה החזק הוא. אדסליק מיניה קאי ואחר כך חוזר אמה הארץ דלעיל: הטובה היא אם רעה. אם אוירה טוב ובני אדם היושבים בה בריאים אם רעה אנפרמא: הבמחנים. כמו במחנים הם יושבים שיאן להם חומה סביבם: והימים. ששלחו המרגלים: ימי בכורי ענבים. ופירות מצויות: ממדבר סין. הם נסעו ממדבר פארן אבל תחילה בכניסתן ממדבר סין וסמוכין הם לבא חמת מבוא חמת שרחוב סמוך משם לבא חמת: ויבא עד חברון. דרך הנגב הגיע עד חברון ויבא וימשך הנגב עד חברון: ושם אחימן. לפי שעתידין לומר וגם ילידי הענק ראינו שם מפר' לך הכתוב היכן ראום: וחברון שבע שנים נבנתה. ועדיין לא מתו הענקים שבה שהיו מימים ראשונים עתה בא הכתוב להכחישן על שאמרו ארץ אוכלת יושביה היא שבני אדם שבה מתים בחצי ימיהם: במוט בשנים. טורטני וטורטני דטורטני בשנים מיותר דכיון דאמ' במוט פשיטא שהם שנים ועוד שהיה יכול לכתוב וישאוהו במוט נמצאת יתור אחר יתור ולכך דרשו כל כך והוא עשוי כעין סכורא ב"ל שנשאו אשכול בשמונה כך שני מרגלים זה אחר זה בראש כל מוט נמצאו ח' מרגלים ושני מוטות קצרים ממוט הארוך למוט הארוך: אל מדבר פארן קדשה. מדבר פארן ומדבר סין וחצירות וקדש ורתמה סמוכין זה לזה דהא הכא כתי' ויסעו מחצירות ויחנו במדבר פארן והוא רתמה כדמפור' באלה מסעי ובאלה מסעי כת' ויסעו ממדבר סין ויחנו בקדש וכאן כת' במדבר פארן קדשה ולכך נרא' שמחוז אחד הוא וביהושע כת' שאמר כלב בשלח אותו משה מקדש ברנע לראות את הארץ: אפס כי עז העם והערים גדולות ובצורות. תרתי לריעותא שאם אמרו עז העם היינו אומ' אין להם מבצר מפני עזותם ונוכל לכבשם ואם אמרו ערים בצורות היינו אומ' העם חלש ומתוך חלשות' עשו להם מבצר אבל הם אמרו העם עז ויש להם מבצר: וגם בני ענקים ראינו שם. שהם אימתנים כדכתי' אשר אתה ידעת ואתה שמעת מי יתיצב לפני בני ענק: ויהס כלב את העם. שישמעו מה שמשה אומ' שהיה מדבר כדכת' במשנה תורה ואומ' אליכם לא תערצון ולא תיראון מהם כי ה' הוא ההולך וגו' ויאמר עלה נעלה: כי חזק הוא ממנו. ואפי' הוא למטה ואנו למעלה היה לנו לירא מהם אף כי נעלה אליהם: ארץ אוכלת יושביה. זו תשובה למה שאמר הטובה היא אם רעה שמתים בחצי ימיהם ואם תאמ' בחלשותם כל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות שהרואה אותם נותן בהם מדה ודוגמא אלא מפני שרע אוירה ואם אנו שאנו חלשים נבא שם אפי' בלא מלחמה נמות: הנפילים. אנשים מופלאים שכל הרואה אותם מופלא עליהם ויש מפר' כל הרואה אותם מתפחד שלא יפלו עליו מרוב גובהם: ונהי בעינינו כחגבים. לאו דווקא אלא ננסים: וכן היינו בעיניהם. שהיו תוהין עלינו שאנו ננסים כל כך המרגלים השיבו אל משה מה שלא שאל כי משה לא היה דעתו לשלחם לומר אם ילכו אם לא ילכו כי ודאי היה בדעתו שילכו במצות הבורא אפס לכך שלחם להכין להם הדרך ולידע כשילך לצור על עריהם אם ייגע כל העם שם אל העיר אחת אם לא שאם הערים בצורות והעם חזק יוליך כל העם לצור על עיר אחת וגם צריך לבנות דיק וסוללות ואם לא ויחלקו העם ויצורו על ארבע וחמש עיירות כאחד ואם יש בה עץ וצריך קרדומות לחתום היער שלא יארבו שם עליהם ומה שאמר השמינה היא אם רזה להביא מפריה לחבבה על ישראל נתכוון כי יודע היה אל נכון שהיא שמנה וטובה וזבת חלב ודבש ואוירה טוב ובריא וגם כלב היה אומ' כמותם בכל מה שהיה אומר להודיע העניין אבל הם כוונתן למנוע ישראל מלילך והוא כוונתו לילך ולהודיע כיצד ילכו היה מספר ולכך שהיה אומר כמותם כת' ויהס כלב את העם לפי שסבורים שהסכימה דעתו לדעתם כשהיה אומר להם שתוקו היו שותקין עד שאמרו לא נוכל לעלות והוא צווח עלה נעלה אז הכירו מחשבתו שאינה מחשבת' ולכך כת' ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו אעפ"י שהיה אומ' כמותם רוח אחרת היית' עמו ולא כרוחם שהוא מתכוין לטובה והם לרעה וכשם שהמרגלים וכלב אומ' דבר אחד ולא בדעת אחד כך משה וישראל שלחו ולא לדעת אחת שכשבאו אל משה באו לדעת כן שיודעים המרגלים אם ילכו אם לא ילכו ומשה סבר להכין הדרך ולהכי כת' וייטב בעיני הדבר כי היה סבור שכוונתם לטובה כמו כוונתו והק' אמ' שלח לך לדעתך ולא לדעתם והמרגלים נטו לדעתם חוץ מיהושע וכלב:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך